סערת חורף בישראל: מה קורה ומה עושים
עודכן: 30 בספטמבר 2026 · מערכת מזג אוויר פשוט
רוב הגשם בישראל יורד בחורף ממערכות שנקראות שקעים: אזורי לחץ נמוך שנעים מהים התיכון מזרחה. השקע הקלאסי הוא השקע הקפריסאי, שמעמיק מעל הים ליד קפריסין ושולח אלינו רוח מערבית חזקה, ים גבוה וממטרים עם סופות רעמים. סערה כזו נמשכת לרוב יום עד שלושה.
שקע קפריסאי
אוויר קר שמגיע מאירופה עובר מעל הים התיכון, שבחורף עדיין חם יחסית, ומתחמם ומתלחלח מלמטה. זה יוצר עננות ערימה גבוהה, ממטרים חזקים וסופות רעמים, בעיקר במישור החוף ובצפון.
הגשם מגיע בגלים: כמה דקות של גשם חזק, ואז הפוגה. במכ״ם רואים את זה כפסים של תאים שנעים מהים פנימה.
מה עושים בסערה
- מתעדכנים באזהרות השירות המטאורולוגי ובהנחיות הרשויות.
- לא נכנסים לכבישים מוצפים ולא חוצים נחלים זורמים, גם ברכב גבוה.
- מקבעים חפצים במרפסות ומרחיקים את הרכב מעצים ומפיגומים ברוח חזקה.
- לא נכנסים לים, ולא מתקרבים לשוברי גלים ולמצוקים.
- בסופת רעמים נכנסים למבנה או לרכב סגור.
מקור: השירות המטאורולוגי: אזהרות · NWS: Turn around, don’t drown
כמה גשם יורד בסערה
סערה משמעותית יכולה להביא עשרות מילימטרים ביום בצפון ובמרכז, ולפעמים יותר ממאה מילימטרים באירוע כולו. לשם השוואה, הממוצע השנתי בתל אביב (תחנת החוף של השמ״ט, 1991–2020) הוא כ-420 מ״מ, כלומר סערה אחת יכולה להביא חלק גדול מהגשם של חודש.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין סערה לסופה?
בשפה היומיומית מדובר באותו דבר. השירות המטאורולוגי משתמש במונחים לפי עוצמת הרוח והים באזהרות שלו.
מאיפה יודעים שסערה מתקרבת?
מהתחזית של יום-יומיים לפני, מהסכמה בין המודלים על גשם, ובשעות האחרונות מהמכ״ם, שבו רואים את פסי הגשם מגיעים מהים.
